דמיונות וחלומות

לפני מס’ ימים פנה אלי לקוח לברר על השקעות. העברתי לו את ההצעות היותר טובות הקיימות היום בשוק. אחת מהן הייתה רכישת משרדים במקום מרכזי ומבוקש מאוד בת”א. התשואה במקום עומדת בפועל על 9% נטו. כלומר, על השקעה של בערך 260,000 ₪, ניתן לקבל שכירות חודשית של 2100 ₪. זוהי תשואה שכמעט ולא קיימת כיום בשוק הנדל”ן, וגם כאשר ניתן לעיתים להגיע אליה, בד”כ מדובר בפוטנציאל ולא למעשה. התגובה שקיבלתי הייתה: “אני אדם שתמיד מוצא הזדמנויות, אני מחפש משהו טוב יותר. אם תמצא איזה שהיא מציאה תחזור אלי”.
יש לדעת שאלו הם בדיוק האנשים שמועדים לנפילות קשות, והפסד הקרן. ה”מציאה” שהוא מחפש אינה קיימת בעולם הזה, ואדם כזה ימשיך לחפש עד אשר ימצא מישהו שיבטיח לו דברים שאינם ניתנים להשגה. אז הוא יחשוב לעצמו “היה שווה לחכות. בסוף מצאתי מציאה בדיוק כמו שחשבתי שאמצא”. הבעיה היא שאף המשווק אומר את אותו משפט בדיוק, רק שעבורו ה”מציאה” הינה הרוכש.
כפי שציינתי, אחד הסימנים הברורים לנפילה עתידית היא חיפוש אחר עסקאות מדומיינות. אדם שמחפש עסקה לא קיימת, יגיע בסוף למישהו שאכן יבטיח לו עסקה שלא קיימת.
השלב ראשון של כל חיפוש חייב להיות הכרת השוק, הבנת מה מצוי ומה נשאר בגדר רצוי. כאשר אכן מכירים את השוק ניתן לאמוד, לפחות ממבט ראשון, מה ניתן להשיג במצב אופטימאלי מההון העצמי. כך, כאשר מגיעה הצעה טובה מידי, היא אמורה להדליק נורה אדומה אצל הלקוח. כאשר נדלקת נורה אדומה, לרוב הבדיקות נעשית מעמיקות יותר, וניתן למצוא את החלק הפחות בטוח בעסקה, או לפחות לשאול מישהו שאמור להבין יותר.